לאחרונה שאלה חברה שלי, בעוד שאני משתפת אותה בעובדה כמה מישהו מסוים הוא בעל אישיות נעימה ומושכת, איך אני מטפלת בהימנעות מ’להתפתח כלפי’ הגברים שאני מבלה איתם זמן. יש לכך שתי דרכים לענות – אחת שמרנית וטיפה מגעילה, ואחת יותר חביבה, ושתי התשובות נכונות. ההחלטה איזו לבחור תלויה במצב וביחס שלי כלפיהם.

מה באמת המשמעות של ‘תפוס רגשות’? ומדוע אנחנו מנסים להימנע מזה?

הביטוי ‘לתפוס רגשות’ משקף השוואה לאידוי מחלות נפשיות כמו שפעת או קור. מדוע אנו מתארים את הרגשות כמשהו שניתן לתפס ולחבק, כביכול משהו שצריך להיזהר ממנו? למעשה, המושג ‘רגשות’ כולל את כל ההתרשמויות והתחושות שהלב שלנו יכול לחוש — שמחה, קנאה, עצב, אשמה, אהבה, תעוזה ועוד. לעיתים קרובות, אנחנו מדברים על סוגים ספציפיים של רגשות כמו ‘חשק’ או ‘שמחה’, אך השאלה היא — למה אנחנו מנסים להימנע מרגשות שמוגדרים כרומנטיים?

נראה שהשימוש במושג ‘לתפוס רגשות’ משקף חוסר נוחות וחשש שאם נפתח אליהם, זה ידרוש מאיתנו לפעול על פיהם — להתחייב, להציג מחויבות, או להשתנות באופן שאולי לא נוח לנו. יש אנשים שמעדיפים לשמור על גבול ברור בין קשר רגשי לחברתי לבין קשר רומנטי, כדי לא להיכשל בלחצים הוידויים של חיפוש אחר אהבה אמיתית. ההצטברות של רגשות רומנטיים מלווה באמונה שברגע שנפתח אליהם, זה חייב להוביל לשינויים משמעותיים בחיינו, כמו מונוגמיה, נישואין, מגורים משותפים, או הורות. לכן, רבים מנסים להקדים תרופה למכה — להימנע מ’לתפוס רגשות’ כלל וכלל.

איך להימנע מ’לתפוס רגשות’: אל תתנשקו

הפתרון המוכר והפשוט, והקרוב ללב, הוא להימנע ממצבים שמגבירים את ההתרגשות והאהבה, למשל, מגע פיזי קרוב כמו חיבוקים, מגע גופני אינטימי, צפייה בסרטים חמודים תוך חיבה, או שיחות לילה עם שיחות על העתיד או על רגשות. אדרבה, פעולה כמו סקס, חיבוק או מגע תכוף וממוקד באהבה מגבירה את שחרור ההורמונים כמו אוקסיטוצין ודופמין — חומרים שמגבירים את תחושת ההתרגשות וההיסטריה. אהבה היא למעשה סוג של התמכרות, וגם הכימיה משפיעה עלינו לטווח הארוך. לכן, כדי לשמור על מרחק, מומלץ להימנע מצבים המדגישים מגע פיזי ורגשי עמוק, וכמובן, לא לדון בנושאים רגשיים לפני השינה או לישון יחד במיטה אחרי רגעים אינטימיים.

מלבד זאת, הצעה פחות קיצונית ובריאה יותר היא למלא את חייך באנשים אחרים — חברים, משפחה וקשרים חברתיים שאינם קשורים למיניות. עליך לפתח מערכת יחסים עם עצמך שכוללת זמן רב לעצמך, לפגוש אופציות מגוונות ולבנות עושר של חוויות שאינן קשורות ביחסים רומנטיים או מיניים. כך תוכל להרגיש שאתה מסוגל להנות כשלעצמך, בלי להיכנע לתשוקה המתפרצת כדי למלא את הריק שנוצר כשהרבה רגשות מצטברים בתוכך.

האם ניתן להימנע מ’לתפוס רגשות’ כלל? מיתוס

האמת היא שאני אפוף ברגשות בכל רגע נתון. רוב הפורנוגרפיה שאני צורכת כתובה כסיפור אהבה, בין אם זה סיפור אהבתי הקודם, אהבות קלות או רומנטים שנמשכים גם אחרי הפרידה. יש תמיד רגשות מיותרים, תיעוד של תשוקה, חיבה והערכה שאינם בהכרח מונוגמיים או מיניים בלבד. אני אוהבת באינטensity, בהתלהבות ולפעמים באופן מביך — משוה את עצמי לחברות, חוגגת על הודעות, חשה אושר מריצות, ואוהבת את האנשים שאני מכירה בכל ליבי.

מדוע אנחנו חוששים מאהבה?

לעיתים, הפחד הוא מהמחויבות שיכולה לבוא עם רגשות — פחד שמחייב אותנו להיכנס למערכת יחסים עמוקה, להשקיע, או להסתכן בכישלון. החברה שלנו מדברת על כך שברגע שמרגישים משהו עמוק, חייבים לנהוג כמקובל, להיכנס לקשר, או להשקיע ממון, וכך יוצרות מציאות בה רגש אהבה נתפס כבעיה שצריך לפתור או לטפל בה. אני עצמי, כאדם שאוהבת באינטנסיביות, לא יכולה לדחוף את עצמי לכל ההגעה למערכת מחויבות עם כל אדם שאני מרגישה אליו חיבור.

יכול להיות שהרגשות הם חלק נכבד מהזהות שלי, ושהם לא תמיד משהו שצריך להשהות או להימנע ממנו, אלא משהו שגדל ומעוצב על ידי ההתרחשויות והחוויות בחיי. הפחד מ’לתפוס רגשות’ נובע במידה רבה ממה שהחברה מכתיבה לנו כדרך הנכונה להתנהל, במקום לקבל את הרגשות כחלק טבעי ומענג מחוויות החיים.

לכן, ההחלטה להימנע מ’לתפוס רגשות’ היא בראש ובראשונה החלטה אישית ולעיתים גם מתנה עצמית — לבחור לא להיכנע ללחצים ולשמוט את ההנחות החברתיות. כי בסופו של דבר, הרגשות הם חלק בלתי נפרד ממהותנו, והמרחק או ההימנעות הותאמת יותר לצורך ההגנה והבנת עצמנו, ולא לסגירת הלב בפני החוויות והאהבות שיכולות לבוא עלינו בטוב.